הורים יקרים וצוות יקר! מכובדי כולם!
השבוע – אור ליום שלישי – נפגשנו לערב צוות (גברים) וגיבוש חברים, במושב מאור – בבית המחנך ר' תלם חזן הי"ו.
מחוץ לבית כבר היה ניתן לזהות מבעד לחלונות השקופים והגדולים אור גדול – אור התורה – ספריית קודש מרשימה, את פני הבאים לבית מקדמת תמונת טקסט מעוצבת עם מילות התפילה: "והאר עינינו בתורתך".
נכנסנו לבית מואר עם ילדים מוארים, מאירים ושמחים ובעל הבית מקבל את פנינו בפנים מאירות ושמחה אופיינית. מתוך שיחת חברים עברנו לארוחת ערב משותפת שהכינו – בטעם טוב – המורים המפיקים: בועז ואושרי הי"ו, נושאי השיחה נסבו בעיקר על ענייני חינוך, וסיפורי החברים על ההשגחה הפרטית בהגעתם לחנך בתיכון יש"י.
בהמשך כובדתי לשאת דברים לכבוד המפגש וברוח ימי החנוכה המאירים והשמחים הקרבים ובאים עלינו לטובה, פתחנו בהודאה לכבוד האכסניה המארחת והפתוחה לרווחה ששימשה באותו ערב גם כבית ועד לחכמים, קוטב הדברים שדיברנו נסבו על הארת האור הגנוז – אורו של משי"ח (גימטרייה נחש – שמו של יש"י …).
האור הגנוז שימש בראשית הבריאה 36 שעות ונגנז ב36 מסכתות בתושב"ע וכנגדם אנו מ'דליקין 36 נרות בש'מונת י'מי הח'נוכה. *ובחנוכה אנו מתחנכים ומתרגלים לאור הגנוז שיתגלה כאשר "אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו", בבחינת "ערכתי לנר למשיחי". חנוכה לשון חינוך מאיר לנו המחנכים (מורים והורים) המשמשים כ"שמשים" המיטיבים ומדליקין את הנרות – הנשמות של הילדים והתלמידים.
כמילות השיר המאיר של חנן בן ארי נרו יאיר:
"הנרות הללו אנו מדליקים כמו הילדים המתוקים שאנו מולידים, אפשר לשים בהם את השמן ולהיטיב הפתילות אבל משם זה רק תפילות. הילדים הללו אנו מגדלים וזה קצת קשה לראות אותם מהצד לפעמים, צריך לשמור מפני הרוח ולשמור על עירנות אבל משם זה סבלנות. ואין לנו רשות להשתמש בהם (להתאכזב מהם) רק לאהוב בלבד ולהתפלל לנס, כמו בימים ההם – בזמן הזה (בסבך הזה). אז מנסים בתוך הבית להוסיף עוד אור, אבל בחוץ החושך נהיה שחור משחור, וסימני השאלה צפים ועולים, ומבלבלים. בחיוך שלהם מתגלות כל התשובות שלמעלה מן הזמן הן כבר היו כתובות. יש כד קטן חתום בחותם של כהן גדול, הוא לא ייתן להם ליפול – יצא ממנו אור גדול.
ריבונו של עולם, בורא מאורות ואדם. עזור לנו להבין עד כמה גדולים ומאירים הנרות שנתת לנו. ותן בנו הכח לאהוב אותם ללא תנאי, ולהיטיב עימם ואותם – שיוכלו לעמוד איתן מול רוחות עזות הנושבות בחוץ. שידעו הם עצמם, שכל אחד ואחד מהם יכול להאיר עולם.
אנו צוות תיכון יש"י משתדלים על ידי "המאור שבה" – בתורה – לקרב ולהאיר ב"נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר" ולהעלות את הנרות – הנשמות של התלמידים ולגלות ולפרסם את הנס הגנוז בתוכו של כל אחד.
כמילות השיר המאיר באור יקרות – המבוסס על דברי אור ישראל וקודשו" מרן הראי"ה קוק זצ"ל:
״צריך שכל איש ידע ויבין שבתוך תוכו דולק נר! ואין נרו שלו כנר חברו! ואין איש שאין לו נר! וצריך שכל איש ידע ויבין שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו".
מלאכת החינוך שאנו משתדלים לעסוק בה מאופיינת בשמח"ה ומקרינה על התלמידים השמחים.
חז"ל דרשו את הפסוקים: "'בערב ילין בכי' / 'וחושך' – זאת גלות יוון" אשר בגזירותיהם החשוכות – שמ"ח (ראשי תיבות: ש'בת מ'ילה ח'ודש) – ביקשו לבטל מישראל את השמח"ה. אך "בני בינה" – החשמונאים – הכהנים משבט לוי שעסקו בחינוך – "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו …" – הפקיעו מטעות היוונים והמתיוונים הרבים בדורם על ידי הוספת אור, ובכך דחו הרבה מן החושך "ואחר כך באו בניך אל דביר ביתך וטיהרו את היכלך והדליקו נרות בחצרות קודשך וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו בהלל והודאה" – "ימי שמחה" – בהם "קבעו שיר ורננים"
"והיו הדברים מאירים ושמחים …"
את הערב חתמנו "בשירה ובזימרה" בליווי נגינה על קלידים על ידי: המחנך תלם והמורה מאור הי"ו. יהי רצון שנזכה בקרוב לשירת הלויים ב"אורו של עולם" בית המקדש בירושלים עיר הקודש ו"עוד ישמע …" "מ'זמור ש'יר ח'נוכת ה'בית" … ויהי רצון שנזכה – כל בית ישראל – לניסים ונפלאות בזמן הזה כמו בימים ההם, אכי"ר.
ערב שבת שלום, ובשורות טובות💐
חנוכה מאיר ושמח!
הרב אליהו ממן
רב בית החינוך – יש"י – י'חד ש'בטי י'שראל חדרה
